צור קשר
לפרשת בהעלתך: ובהאריך הענן על המשכן ימים רבים – על ציפייה וסבלנותמאת: מיליס יואב    תאריך פרסום: 03/06/2015
המאמר דן בשאלה מדוע מאריכה התורה בתיאור האופן שבו עם ישראל החליט לחנות במקום מסוים או ליסוע ממנו. מהו הלימוד הלאומי והאישי שביקש הקב"ה ללמדנו בכך? מה המסר לכל דור ולכל אדם בכל דור?
קרא עוד >>
לפרשת שלח-לך:ויתרו את ארץ כנען - בין הרהור חטא להשפעתומאת: ימיני חגי;ערך: מיליס יואב    תאריך פרסום: 10/06/2015
המאמר דן בסוגיית שליחת המרגלים ועל השפעת חטא המרגלים גם בתקופת כיבוש הארץ על ידי יהושע
קרא עוד >>
לפרשת קרח: ויחר למשה מאד - בין מחלוקת למחלוקתמאת: עוה"ד מיליס יואב    תאריך פרסום: 25/06/2011
מחלוקת קרח ועדתו האמורה בפרשתנו נדרשת היטב במדרשים ובמפרשים השונים, אך חשיבותה נובעת בהיותה מחלוקת על הסמכות הרוחנית העליונה בעם ישראל ומקור סמכות זו. מניעיה של מחלוקת זו נדרשו יפה במדרשים ובמפרשים השונים, ואגב העיון בה למדונו חז"ל מסרים במחלוקת פסולה.
קרא עוד >>
לפרשת חקת: ודברתם אל הסלע לעיניהם – החטא כתלוי נסיבותיומאת: עוה"ד מיליס יואב    תאריך פרסום: 02/07/2011
רבו הפרושים והקושיות בשאלה מה היה חטאם של משה אהרון בפרשת מי המריבה, חטא שהתורה אינה מפרשת. רש"י ראה בהכאת הסלע במקום לדבר אליו את החטא. האמנם? השד"ל מציין בהסכמה את ביקורתו של הרמב"ן על פרוש רש"י ולפיה "אין הנס גדול בדיבור יותר מההכאה, כי הכל שווה אצל הסלע", אך מדגיש את האופן שבו הנס נתפס בעיני המון העם: "לעיני ההמון הדיבור אל הסלע היה מתמיה יותר והיה שם שמים מתקדש יותר".
קרא עוד >>
לפרשת בלק: קום לך איתם- השנאה כמתכון לכשלוןמאת: עוה"ד מיליס יואב    תאריך פרסום: 09/07/2011
מדיוקי לשון רבים בפרשתנו – בלק – למדו חז"ל ומפרשי המקרא על אופיו של בלעם, כוונותיו ועל גודל שנאתו לישראל. ונראה שיותר משבלק ביקש להבטיח את שלומה המדיני של מואב, ביקש בלעם לקלל את עם ישראל. בעוד שבשליחות הראשונה של זקני מואב ומדין מסרב ה' לבלעם: "לא תלך עמהם לא תאור את העם כי ברוך הוא" [כ"ב, י"ב] בשליחות השניה של שרי בלק מסכים ה' "קום לך איתם". אך בלעם הולך "עם שרי מואב" [כ"ב,כ"א] ועל כך חורה אף ה'.
קרא עוד >>
לפרשת פנחס: "בקנאו את קנאתי בתוכם"-היש קנאה טהורה לדבר?מאת: עוה"ד מיליס יואב    תאריך פרסום: 16/07/2011
כיצד מעשה שפיכות דמים של פנחס מזכה אותו בזכות הגדולה של ברית שלום וכהונת עולם? הריגת זמרי בן סלוא והמדינית ע"י פנחס מצילה את עם ישראל מכליון בחרון ה', ומשכינה שלום בין עם ישראל לה'. מהו אותו 'שלום' שהובטח לפנחס? לדעת האברבנאל הובטח לפנחס שמירה מפגיעת גואלי הדם ואלו שיבקשו לנקום את הריגת נשיא שבט שמעון. אולם בעל העמק דבר סבור שהובטח לפנחס שלמות הנפש העלולה להיפגע כתוצאה מביצוע מעשה ההריגה שלא ע"י בית הדין.
קרא עוד >>
לפרשת מטות: "ויקצף משה על פקודי החיל" – בין פקודה לביצועמאת: עוה"ד מיליס יואב    תאריך פרסום: 23/07/2011
במלחמת מדין האמורה בפרשתינו – פרשת מטות – מלמדנו משה פרק בקשר ההכרחי בין פקודת המלחמה, תכליתה, ביצועה ואופן הצגתה לעם. בעוד ה' מצווה את משה לנקום את נקמת בני ישראל במדין אשר בנותיהן החטיאו את עם ישראל בזנות ובעבודה זרה [סוף פרשת בלק] וגרמו למותם במגיפה של עשרים וארבע אלף מישראל, משה מצווה את העם "לתת נקמת ה' במדין" [ל"א,ג]. מדוע שינה משה? רש"י סבר שנקמת ה' ונקמת ישראל חד הם:"שהעומד כנגד ישראל כאלו עומד כנגד ה'".
קרא עוד >>
לפרשת מסעי: "עד מות הכהן הגדול" - האם ניתן לעשות רע בטעות?מאת: הרב קרסיק יוסף ועוה"ד מיליס יואב    תאריך פרסום: 30/07/2011
סוגיית הרוצח בשגגה האמורה בפרשתנו – פרשת מסעי – מזמנת דיון בשאלות: מה גורם לחטוא בשוגג? למה הרוצח בשגגה יושב בעיר מקלט עד מות הכהן הגדול? מדוע רוצח ללא שום כוונת זדון מכונה "רוצח"? התורה בפרשתנו [פרק ל"ה] מורה להעניש רוצח בשגגה בהגלייתו לעיר מקלט: "רוצח מכה נפש בשגגה .. נס .. למקלט מגואל .. הדם .. בעיר מקלטו ישב עד מות הכהן הגדול, ואחרי מות הכהן הגדול ישוב הרוצח אל ארץ אחוזתו".
קרא עוד >>
לפרשת נשא: "כי עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו" – בין אמצעי לתכליתמאת: עוה"ד מיליס יואב    תאריך פרסום: 04/06/2011
פרשת נשא – הארוכה שבפרשיות התורה – מתארת באריכות את חנוכת המזבח ומפרטת את קרבנו של כל נשיא משבטי ישראל. בסיום ברכת הכהנים החותמת בברכת השלום [ו', כ"ו] בקרבנו של הנשיא הראשון – נחשון בן עמינדב למטה יהודה – מציינת התורה בשונה מתיאורי קרבנות שאר הנשיאים "וקרבנו..." [ז', י"ג]. תוספת ו' זו - כמו גם אי אזכרת המלה "נשיא" ביחס למקריב הראשון - באה לדעת הכלי יקר לאמר שאין למקריב הראשון שום עדיפות, ועל מנת שלא יתנשא על שאר הנשיאים, שכן גאווה כזו מעודדת ריב בין השבטים ומרחיקה את השלום ביניהם.
קרא עוד >>
לפרשת קרח: ונחשב לכם תרומתכם כדגן מן הגרן וכמלאה מן היקב – על מה שבא בקלותמאת: מיליס יואב    תאריך פרסום: 17/06/2015
המאמר דן בשאלה מדוע טרחה התורה להרגיע את הלווים ביחס לשכרם בתרומת המעשר מן המעשר שבה הם חויבו לתת לכהן? מה ניתן ללמוד על כך על דברים שבאים בקלות, ועל נדיבות ביחס אליהם? מדוע אנו זקוקים לברכת/הגנת ה' גם ביחס לדברים שאנו מקבלים ללא עמל רב עליהם?
קרא עוד >>
לפרשת במדבר: "איש על עבודתו ואל משאו" – האחריות לשימור העיקרמאת: עוה"ד מיליס יואב    תאריך פרסום: 26/05/2012
פרשת במדבר מסתיימת בציווי ה' למשה ואהרן: "אל תכריתו את שבט הקהתי..;וזאת עשו..אהרן ובניו יבאו ושמו אותם איש איש על עבודתו ואל משאו". ותרגם אונקלוס: "אהרן ובנוהי יעלון וימנון יתהון, גבר גבר על פולחניה ולמטוליה".
קרא עוד >>
לפרשת: שלח לך: "עקב היתה רוח אחרת עמו" – העמדת העם על טעותומאת: מיליס יואב    תאריך פרסום: 01/06/2013
ענין המרגלים בו פותחת פרשת שלח-לך מזמן תמיהה ותהייה גדולה: כיצד אנשים חשובים וגדולים - "כלם אנשים ראשי בני ישראל המה" - שנבחרו בקפידה ע"י משה ובהסכמת ה' – "וישלח אתם משה ממדבר פארן על פי ה' " [מדרש הגדול, רש"י], נציגיו של דור גאולת מצרים שראה במו עיניו את הניסים הגלויים שעשה ה' במצרים לישרא
קרא עוד >>
לפרשת שלח לך: "וכן היינו בעיניהם" – על חשיבות ההערכה העצמיתמאת: מיליס יואב    תאריך פרסום: 18/06/2011
מסרים רבים – על דרך הפשט ועל דרך הדרש – מלמדת אותנו פרשת המרגלים בה פותחת פרשת שלח לך. "לך", פירש רש"י: "לדעתך, אני איני מצווה לך, אם תרצה שלח". כשמשה מתאר את שליחת המרגלים [דברים,א,כ"ב] הוא מציג זאת כהיענותו לבקשת העם: "ותקרבון אלי כלכם ותאמרו נשלחה אנשים לפנינו ויחפרו לנו את הארץ". מדוע משה שלח את המרגלים אם לא הצטווה לכך, ולאחר שהובטח שה' מביא את העם לארץ טובה רחבה ועשירה בעושר גשמי ורוחני?
קרא עוד >>
דבר תורה לרשת קרח-"ונחשב לכם תרומתכם כדגן מן הגרן וכמלאה מן היקב" – על מה שבא בקלותמאת: מיליס יואב    תאריך פרסום: 20/06/2015
תוצאתה של מחלוקת קרח ועדתו העומדת במרכזה של פרשתנו - קרח – היא קביעה מחודשת לייחודם וייעודם של שבט לוי והכהנים לעבודת ה' במקדש. הלווים "נתנים נתנים המה לי מתוך בני ישראל" [במדבר ח, י"ב] ועבודת הכהנים במקדש מכונת "עבודת מתנה" שהיא עבודה של התמסרות מלאה לעבודת ה' [רש"ר הירש], ו"הזר הקרב יומת". בכך נתנה תשובה ניצחת לטענתו הסובייקטיבית של קרח לפיה די לו לכל אדם שרוחש דבר טוב וקדוש שלבו חפץ לעשות כדי להיות ראוי לעבודת ה' במקדש ככהן.
קרא עוד >>
לפרשת חקת: "כי אין לחם ואין מים" – על חשיבות האמונה במחרמאת: מיליס יואב    תאריך פרסום: 30/06/2012
התורה בפרשת חקת מספרת על שני מקרים של טרוניות קשות של עם ישראל כנגד משה ואהרן. המקרה הראשון – במי מריבה - עם מות מרים בקדש אשר במדבר צין, נעלמת באר המים שלוותה את העם ארבעים שנה [רש"י]. ומבהירים שפתי החכמים כי המים נתנו לעם ישראל בזכות מרים, ולא בזכות אהרון או בזכות משה, משום שהמתינה למשה על המים לראות מה ייעשה לו כשהושלך בתיבה ליאור. לפיכך זיכה הקב"ה את עם ישראל במים בזכותה.
קרא עוד >>
לפרשת חקת: "יען לא האמנתם בי" – החטא או תוצאתו?מאת: מיליס יואב    תאריך פרסום: 15/06/2013
פרשת מי מריבה המסופרת בפרשתנו – חקת – מתרחשת בשנת הארבעים לצאת ישראל ממצרים. באר המים שלוותה את עם ישראל במשך כל שנות הנדודים במדבר נעלמת עם מות מרים [רש"י], ובעקבות תלונות העם מצווה ה' את משה ואהרן: "קח את המטה והקהל את העדה אתה ואהרן אחיך ודברתם אל הסלע לעיניהם ונתן מימיו, והוצאת להם מים מן הסלע והשקית את העדה ואת בעירם" [כ,ח]. בפועל, לאחר הכאת הסלע, מתארת התורה: "ויצאו מים רבים ותשת העדה ובעירם" [כ, י"א]. מדוע יצאו מים רבים?
קרא עוד >>
לפרשת בלק: "לא תלך עמהם" – על החובה לברך באהבהמאת: מיליס יואב    תאריך פרסום: 07/07/2012
פרשת בלק מזמינה אותנו להביט במושג "ההיפוך". מאמצים אדירים משקיע מלך מואב בגיוסו של המומחה הגדול ביותר בדורו – בלעם – כדי להתמודד עם סכנת כיבוש מואב ע"י עם נווד במדבר ללא ארץ באמצעות קללה. ולמרות שבלעם חפץ – אף יותר מבלק – לפגוע בקללותיו בעם ישראל, הופכים קללותיו לברכות, כפי שמעיד משה: "ולא אבה ה' אלקיך לשמוע אל בלעם ויהפך ה' אלוקיך לך את הקללה לברכה כי אהבך ה' אלוקיך" [דברים, כי תצא, כ"ג, ו].
קרא עוד >>
לפרשת פנחס: "לחטאת לה' " – על מה יש לכפר בראש חודש?מאת: מיליס יואב    תאריך פרסום: 29/06/2013
בחלקה השני של פרשת פנחס מובאים ציווי הקרבנות השונים, עולת התמיד, שבת, ראש החודש והמועדים השונים. לעולת ראש החודש מצווה התורה: "ושעיר עזים אחד לחטאת לה' על עולת התמיד ייעשה ונסכה" [כ"ח, ט"ו]. מה לשעיר חטאת ולראש חודש? ומדוע יש להקריב חטאת לה'? על איזה חטא, אם בכלל, מובא שעיר עזים זה דוקא בראש חודש?
קרא עוד >>
לפרשת: מטות-מסעי- "כל חלוץ...לפני ה' " – על חלוציות מאחדתמאת: מיליס יואב    תאריך פרסום: 06/07/2013
אחד מענייניה של פרשת מטות היא בקשתם של בני גד וראובן לקבל נחלתם בעבר הירדן המזרחי. בתגובה מתקיף משה את בני גד וראובן ומטיח בהם טענות קשות: "האחיכם יבאו למלחמה ואתם תשבו פה"? [לב, ה].
קרא עוד >>