צור קשר
לפרשת דברים: "אלה הדברים אשר דבר משה" - המסר ואופן העברתומאת: עוה"ד מיליס יואב    תאריך פרסום: 06/08/2011
מילות הפתיחה של ספר דברים – "אלה הדברים.." – זכו לפרושים רבים. ותהה המדרש בדיוק המילה "אלה": וכי רק דברים אלו אמר משה? והרי פעמים רבות בחומשים הקודמים קראנו "וידבר משה.."? אלא "מלמד שהיו דברי תוכחות" [ילקוט שמעוני]. ואכן, בפתח דבריו מוכיח משה את עם ישראל על חטאים רבים. ואיזה טעם יש בתוכחת העם על מעשי העבר [חטא המרגלים, מעשה העגל]? והלא כל העם היוצא ממצרים מתו במדבר בשל חטא המרגלים, ובפועל משה מוכיח את דור המדבר על מעשה אבותיהם.
קרא עוד >>
לפרשת ואתחנן: "ועשית הישר והטוב" – היחס בין עשיית טוב לעשיית הישרמאת: עוה"ד מיליס יואב    תאריך פרסום: 13/08/2011
לאחר שמזהיר משה את ישראל "שמור תשמרון את מצות ה' אלהיכם ועדותיו וחקיו אשר צוך" [ו, י"ז] מוסיפה התורה מפיו את הציווי הכללי והלא מפורט "ועשית הישר והטוב בעיני ה' למען ייטב לך". מה בא ציווי זה להוסיף? וכי קיום כל המצוות אינו קיום "הישר והטוב"? לדעת רש"י הציווי בא לחייב הפשרה לפנים משורת הדין. והרמב"ן פירט יפה ציווי זה – כציווי נוסף – בזו הלשון:"..מתחילה אמר שתשמור חוקותיו ועדותיו אשר צוך, ועתה יאמר גם באשר לא צוך, תן דעתך לעשות הטוב והישר בעיניו...
קרא עוד >>
לפרשת עקב: "ויענך וירעיבך ויאכילך את המן" – על המן כמבחןמאת: כתב: ר' וקחי אלעד, ערך: עוה"ד מיליס יואב    תאריך פרסום: 20/08/2011
לחם אבירים – את המן - אכלו בני ישראל משך ארבעים שנות נדודיהם במדבר,ועם זאת אף שהיה זה מזון מלאכים אשר נבלע באיברים,מצאו בני ישראל מקום להתלונן על מאכל זה. וכך אנו קוראים בפרשת בהעלותך: "והאספסוף אשר בקרבו התאוו תאווה וישובו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו מי יאכילנו בשר. זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חינם את הקישואים ואת האבטיחים ואת החציר ואת הבצלים ואת השומים,ועתה נפשנו יבשה אין כל בלתי אל המן עינינו,והמן כזרע גד הוא ועינו כעין הבדולח.
קרא עוד >>
לפרשת ראה: "ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה" – משמיעה לראייהמאת: עוה"ד מיליס יואב    תאריך פרסום: 27/08/2011
הפסוקים הפותחים את פרשתנו – ראה – מציגים דרישה לאדם לבחור בין ברכה וטוב לקללה ורע כפי שנלמד מדברי הדברים רבה: "..אמר ר' אלעזר: משאמר הקב"ה הדבר הזה [=את אפשרות הבחירה לאדם] בסיני, באותה שעה 'מפי עליון לא תצא הרעות והטוב' [איכה, ג, ל"ח] אלא מאליה הרעה באה על עושי הרעה והטובה באה על עושי הטובה". ותהה בעל ההרחב דבר: "אמאי כתיב הרעות והטוב [בפסוק המצוטט מאיכה], ולא הטובות או הרע, אלא משום דטוב אחד הקב"ה נותן בחסדו, והיינו לפני המעשה כדי שיהא עושה..אבל אין שום פורענות ויסורין ללא עוון".
קרא עוד >>
לפרשת כי תצא: "איננו שומע בקולנו" – סמכות בחינוך ולחינוךמאת: עוה"ד מיליס יואב    תאריך פרסום: 10/09/2011
פרשת כי תצא היא המשופעת ביותר במצוות מבין פרשיות התורה, דינים הנוגעים לפרט ולכלל ישראל, וביניהן דין בן סורר ומורה, שהוא דין חריג ביותר משום שיש בו דין בלתי ישים ומהותו הנה פעולת מנע לעתיד. חכמי התלמוד סברו שדין בן סורר ומורה לא היה ולא עתיד להיות [סנהדרין, עא, ע"א], ומשום כך מדובר בלימוד סוגיה עיונית-תיאורטית בלבד. ואם כך לשם מה הובאה בתורה? משום 'דרוש וקבל שכר', דהיינו: על עצם לימוד סוגייה זו בתורה, האדם מקבל שכר לימוד תורה.ועדיין יש לתהות: וכי לא די בכל שאר הדינים בתורה על מנת לתת לאדם שכר בגין לימוד התורה?
קרא עוד >>
לפרשת כי תבא: "את ה' האמרת היום" – ההאמרה שבפעולהמאת: עוה"ד מיליס יואב    תאריך פרסום: 17/09/2011
ארבעת פסוקים בפרשתנו – כי תבא – דנים בקשר שבין אלוקים לאדם, בין עם ישראל לאלוקיו, החל מ:"היום הזה ה' אלוקיך מצוך..;את ה' האמרת היום להיות לך לאלוקים..;וה' האמירך היום להיות לו לעם סגלה...;ולהיתך עם קדש לה' אלקיך כאשר דבר;" [כ"ו, ט"ז-י"ט]. ויש מקום לשאול על היחס שבין שני הפסוקים הראשונים בקטע הנ"ל, לבין השניים האחרונים: האם מדובר בשני דברים הנאמרים אחד לצד השני, דהיינו: האמרת ה' ע"י ישראל לצד האמרת ה' את עם ישראל, או שמא האחד מותנה בשני, ואם כן מה מותנה במה?
קרא עוד >>
לפרשת ניצבים-וילך: "והנגלת לנו ולבנינו" – על ערבות הדדיתמאת: עוה"ד מיליס יואב    תאריך פרסום: 24/09/2011
פרשת ניצבים – אף שהיא מהקצרות שבפרשיות התורה – כוללת מסרים נשגבים רבים עד כי אילו נטלנו רשות לעצמנו לדרג את פרשיות התורה לפי חשיבותן יתכן והייתה עומדת בראש הדרוג משום "הדברים הגדולים, הנעלים והעמוקים ביותר המצויים בה" [י.לייבוביץ]. ולפיכך נמקד עיוננו בפסוק אחד: "הנסתרת לה' אלוקינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם לעשות את כל דברי התורה הזאת" [כ"ט, כ"ח].
קרא עוד >>
לפרשת האזינו: "האזינו השמים..ותשמע הארץ" – על שמיעה והאזנהמאת: עוה"ד מיליס יואב    תאריך פרסום: 01/10/2011
על שירת האזינו – שירה גדולה ואדירה – אומר הספרי: "גדולה שירה זו שיש בה עכשיו, יש בה לשעבר, יש בה לימות המשיח, ויש בה לעתיד לבוא, ויש בה לעולם הזה ולעולם הבא". ואכן, דברי השירה זכו לפרושים רבים, בהקשרים שונים. רבנו בחיי בעקבות הרמב"ן הדגיש כי השירה זאת מהווה נחמה גדולה והבטחה מבוארת, בענין הגאולה ואובדן עבודה זרה, ובנקמת ישראל מאויביהם, ובכפרת ישראל מעוונותיהם.
קרא עוד >>
לפרשת ניצבים: "כי בשרירות לבי אלך" – על חשיבה אינדיוודואליסטית מוטעיתמאת: עוה"ד מיליס יואב    תאריך פרסום: 09/09/2015
מהו:"בשרירות לבי אלך?" כיצד מגיע האדם לתשובה מוטעית של הליכה לפי שרירות לבו זה ועוד על מחשבה אינדיוודואליסטית מוטעית...
קרא עוד >>
לפרשת דברים: "יסף עליכם ככם" – הברכה והכח שבלכידות חברתיתמאת: מיליס יואב    תאריך פרסום: 28/07/2012
פרשת דברים פותחת בדברי תוכחה קשים של משה לעם ישראל ערב מותו ובתוכם ברכת משה: "ה' אלוקיכם הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי השמים לרב; ה' אלוקי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דיבר לכם" [א,י"א].
קרא עוד >>
לפרשת דברים:"לא תוסיפו הביא מנחת שוא, קטורת תועבה" – על אחדות השלם הגדול מסך חלקיומאת: מיליס יואב    תאריך פרסום: 13/07/2013
בפרשת דברים הנקראת תמיד בשבת שלפני ט' באב מפטירים בנבואתו הקשה של הנביא ישעיהו: "חזון ישעיהו..". דברי הנביא קשים לעיכול – אז בימי אמרם כהיום, ומידי קראנו אותם שנה בשנה. בין שאר דבריו הנביא מטיח בעם ישראל: "לא תוסיפו הביא מנחת שוא, קטורת תועבה היא לי.."
קרא עוד >>