על עבריינות כביש נכתב כבר רבות. אחת הבעיות הידועות בעבריינות הכביש היא נסיעה במהירות מופרזת. מצב מסכן חיים שמתרחש, לצערנו, יום יום בכבישי ישראל. כדי לאכוף עבירת תנועה זו, משטרת ישראל עושה שימוש בשלל אמצעים טכנולוגיים. החל ממל"ז (אקדח לייזר) , דרך מכמונת מהירות המכונה" דבורה" ועד ל- מצלמות מהירות אוטומטיות מסוג א – 3 הפזורות ברחבי הארץ בתוך קופסאות מתכת כתומות.
קיים מדרג בחריגות מהמהירות המותרת החל מקנס בגובה 250 ₪ ללא נקודות ועד לזימון לדין בשל עבירת מהירות מופרזת.
להלן פירוט קצר של העונשים הקבועים בחוק:
חריגה של עד 20 קמ”ש בדרך עירונית או עד 25 קמ”ש בדרך שאינה עירונית – קנס בגובה של 250 ש”ח ללא נקודות.
חריגה של למעלה מ- 20 עד 30 קמ”ש בדרך עירונית או 25 עד 40 קמ”ש בדרך שאינה עירונית – קנס בגובה של 750 ש”ח ו- 8 נקודות.
חריגה של למעלה מ- 30 עד 40 קמ”ש בדרך עירונית או 41 עד 50 קמ”ש בדרך שאינה עירונית: קנס בגובה של 1500 ש”ח ו- 10 נקודות.
חריגה של 41 קמ”ש ומעלה בדרך עירונית או 51 קמ”ש ומעלה בדרך שאינה עירונית – קבלת זימון לדיון בבית המשפט לתעבורה.
ניתן להבחין כי רוב עבירות המהירות מהוות עבירות ברירת משפט. כלומר, הנהג יכול לבחור האם לספוג את הקנס ולקבל נקודות לחובתו או לבקש להישפט עבור העבירה תוך 90 ימים.
בחלק ניכר מהמקרים בוחרים נהגים לשלם את הקנס, אולם לא תמיד הם מודעים למשמעות התשלום.
חשוב להבין כי תשלום הדוח מהווה הודאה באשמה ללא אפשרות ערעור. לכן, אין למהר ולשלם דו"ח מהירות ללא בדיקה של הזכויות והאפשרויות העומדות בפניי הנהג.
אתן דוגמה נפוצה שקרתה לאחרונה לנהגים רבים בכביש חוצה שומרון (כביש (5 אשר נוהגים בכביש מידי יום, בדרכם לעבודה.
נהגים אלה, תועדו באמצעות מצלמות המהירות מסוג א – 3, ומצאו עצמם כעברייני תנועה תוך זמן קצר, מצלמה תיעדה אותם יום אחר יום באותו מסלול נהיגה וכך לפתע הם קיבלו בדואר בבת אחת כמות עצומה של דו"חות ומצאו עצמם עם עשרות נקודות לחובתם.
תחילה, רבים מהם בחרו לשלם את הדוחות ובזה חשבו כי סיימו עם חובתם. אולם, לאחר שהגיעו לתיבת הדואר דוחות נוספים, הבינו שהבעיה האמיתית היא לא תשלום הקנס, אלא הנקודות שצברו לחובתם.
במצב דברים זה, נהג שבוחר לשלם את הדו"חות עלול למצוא את רישיונו בשלילה מנהלית.
עם הזמן שחלף, הבינו הנהגים, מפה לאוזן, כי מדובר בבעיה גורפת הקשורה למהימנות מצלמת המהירות שהציבה המשטרה בכביש.
נוצרה קבוצת ווטסאפ עם למעלה מ-200 נהגים, ובפיהם תלונה שווה: אנו אנשים נורמטיביים, שומרי חוק. מעולם לא עברנו עבירות תנועה חמורות. הדוחות הרבים הזורמים לתיבות הדואר של כולנו תוך תקופה קצרה, מעידים על כשל מערכתי של משטרת ישראל. ייצגתי עשרות נהגים בעניין זה. לאחר פניה לכל הגורמים הרלוונטיים והגשת בקשות חופש מידע בנושא, התברר כי אף גורם לא מוכן לקחת אחריות על התמרורים המוצבים במקום, לרבות מצלמת המהירות. עוד התברר, כי תמרורי המהירות בכביש הוחלפו במפתיע, מבלי לקבל את האישורים הנדרשים לכך מגופים רבים, כגון חברת נתיבי ישראל, משרד הביטחון, משרד התחבורה, המנהל האזרחי ועוד.
נהגים שבחרו להיאבק על חפותם והגישו בקשות להישפט, זכו, לאחר מאבק עיקש, למחיקת הנקודות והפחתת הקנס. לחלקם בוטלו הדוחות לחלוטין. ובמקרים בודדים, אף נפסקו הוצאות סמליות לטובת הנהגים.
אם כן, המלצתי היא, במקרה של קבלת דוח, להגיש בקשה להישפט ולברר היטב מה הזכויות שלכם. גם אם חלף המועד הנקוב בדוח לתשלום, לא מדובר בסוף פסוק, ובהתאם לנסיבות ניתן להגיש בקשה להארכת מועד להישפט לבית המשפט.
קיימת אפשרות להפחית את העונש או לבטל את הנקודות באמצעות מציאת פגמים בדו"ח, קיימים נהלים רבים אודות אופן כתיבת הדו"ח והפעלת המצלמות.
יש לבחון האם הראיות שנאספו באמצעות מכשירי המדידה או על ידי השוטר אכן מעידות באופן חד משמעי על ביצוע העבירה.
יש לבדוק היטב את אמינות אמצעי האכיפה ולבחון האם הם הופעלו בהתאם לנהלים ולהוראות החוק.
יש לבחון את האפשרות כי מכשירי המדידה מוטים וחריגים מהמהירות שבוצעה בפועל, במיוחד לאור העובדה שהבדלי הענישה עשויים להיות גבוהים למדי – במקרים מסוימים, הבדל של קילומטר בודד לשעה עשוי להפחית קנס מ-750 ש”ח ו- 8 נקודות ל-250 ש”ח בלבד ללא נקודות.
בבית המשפט ניתן להעלות טענות המתייחסות לעברו הנקי של הנהג ונסיבותיו האישיות.
ניתן גם להתייחס לנסיבות ספציפיות, לדוג' תמרורים מוסווים, סימני דרך מטושטשים, סכנות בכביש, מקרי חירום ועוד, טענות אלה יכולות להוות בסיס לביטול הדוח או להפחתת העונש.
לפני שממהרים לשלם דוח תעבורה, מומלץ לערוך בירור מול עורך דין מה הם הזכויות העומדות בפניכם.
למען הסר ספק, אין באמור לעיל כדי להוות תחליף לקבלת ייעוץ משפטי והאמור מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא .
@כל הזכויות שמורות לעוה"ד ליטווק מיכאל
האחריות לדברים הכתובים במאמר על הכותב בלבד