מה דינם של ביטויים כמו "ימנים פשיסטיים", "שמאלנים עוכרי ישראל", וביטויים שמייחסים לציבור שלם תכונות שליליות על רקע מגזרי, דתי, עדתי או כל רקע אחר? ביטויים שפוגעים בחבר בני אדם, שרבים חשים מושפלים, באופן אישי?
האם מי שרואה את עצמו נכלל בקבוצה שפורסם עליה ביטוי משפיל יכול לתבוע בתביעה אזרחית את המפרסם ולבקש פיצוי ללא הוכחת נזק לפי חוק איסור לשון הרע?
לשון הרע – עפ"י סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע התשכ"ה – 1965 מגדיר כלשון הרע כל דבר שפרסומו עלול להשפיל אדם בעיני הבריות, או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם, וכן על פרסום העלול לבזות אדם בשל מעשים התנהגות או תכונות המיוחסות לו, או פרסום העלול לפגוע במשרתו, או במשלח ידו או במקצועו, או פרסום העלול לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו.
מדובר אם כך, בהגדרה רחבה מאוד של מהו לשון הרע, אשר יחד עם ההבנה שמדובר על כל פרסום שעלול להביא לתוצאה [ולא בהכרח פרסום שהביא לתוצאה בפועל], מכסה קשת רחבה של התבטאויות שפרסומן עלול להיחשב ללשון הרע [בכפוף להגנות רבות ורחבות שחוק איסור לשון הרע קובע], שלצד הסעד של פיצוי אזרחי מאפשר אפילו להגיש קובלנה פלילית בגין פרסום לשון הרע.
סעיף 4 לחוק איסור לשון הרע קובע שגם פרסום לשון הרע על "חבר בני אדם" או "ציבור" דינם כדין לשון הרע על אדם, אבל הסמכות להגשת כתב אישום בגין כך נתונה ליועץ המשפטי לממשלה.
החוק רואה בפרסום משפיל או מבזה של ציבור שלם התנהגות פסולה וחמורה שיכולה להיחשב לעבירה פלילית. אבל לא מספיק שאדם פרטי שנמנה על ציבור כזה ירגיש – באופן אישי מושפל, גם אם הוא נפגע מאוד – ורק במקום שהיועץ המשפטי לממשלה סבור שהפגיעה מהפרסום בציבור מצדיק הגשת כתב אישום בגין לשון הרע – ניתן לפעול.
יש מקום לחשוב האם מצב זה רצוי. בתחום הצרכנות מצא המחוקק לאפשר לתובעים ייצוגיים לתבוע בשם "חבר צרכנים" או "קבוצת צרכנים" שנפגעת מהפרת חוק גם אם הנזק לכל חבר בקבוצה מזערי. האם נכון וראוי לאפשר ל"תובע יצוגי" שנמנה על הקבוצה הנפגעת מלשון הרע לתבוע בגין לשון הרע מקום שהיועץ המשפטי לממשלה לא הגיש כתב אישום או נמנע מלטפל בכך? – ככל הנראה שיקולים של חופש הביטוי, חופש העיתונות, ועקרונות יסוד אחרים, מקבלים משקל גדול יותר בתחום לשון הרע נגד ציבור ומטים את הכף לטובת שמירה על הציבור רק באמצעות היועץ המשפטי לממשלה ולא באמצעות "תובע-נציג".
(*) אין במאמר תחליף לייעוץ משפטי מלא בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה.
(**) משרד עוה"ד מיליס עוסק בתחום דיני לשון הרע.